דה בריר - בכיה לדורות
כרייה בשדה בריר - בכיה לדורות
לבקשת רותם אמפרט להקים מכרה פתוח
עמדת תושבי ערד לכריית פוספטים - בסמוך לעיר:
ערד – נכס לאומי
המכרה – נכס פרטי
1. המחצבה תפגע בבריאותנו: תהיה עליה במקרי הסרטן ובתמותת תושבים
• אבק רדיואקטיבי
חלקיקי הפוספט נושאים איתם מטענים רדיואקטיביים. הרוח תוביל את חלקיקי הפוספט לאזורים מיושבים - ערד,
כסייפה ואל-פורעה – ותגרום לעליה במקרי הסרטן.
• עליה ברמת גז הראדון הרדיואקטיבי
הפיצוצים גורמים להדף, לתזוזה וסדקים בקרקע ברדיוס של קילומטרים מאזור המכרה. תזוזת הקרקע והסדקים
יביאו לשחרור גז ראדון כלוא מהאדמה ולעליה גדולה בריכוזו במקומות המיושבים. הדבר ישפיע, בהתאם לדו"ח משרד
הבריאות, משמעותית על כמות מקרי הסרטן.
• חלקיקי אבק נשים
מומחי משרד הבריאות מזהירים שכרייה בשדה בריר תגרום לעליה בכמות האבק הנשים, ותגרום לעליה בתמותת
התושבים בערד, בכסייפה ואל-פורעה.
• רעש והדף פיצוצים
רעש הפיצוצים יישמע בעיר ערד, בכסייפה ובאל-פורעה. לרעש ולהדף הפיצוצים יש השפעה שלילית רחבת היקף על
בריאות האדם.
2. הקמת המכרה תגרום פגיעה כלכלית ותדמיתית חמורה בעיר ערד ובסביבתה
• עזיבת תושבים
ערד ידועה באויר הנקי והבריא שלה. אויר זה היווה מקור משיכה לתושבים רבים. כמו כן, המכרה יראה מחלקים גדולים
של העיר ערד. הנוף הייחודי, שהוא חלק מקסמה של העיר המדברית, יכחד. המכרה יגרום לכך שתושבים בעלי יכולת
יעזבו את העיר, מחשש לבריאות משפחתם, אוכלוסיה חזקה לא תגיע לעיר מאותה סיבה, והעיר, הרחוקה ממרכז
הארץ ומהמרכז הכלכלי, תמשיך ותיחלש.
• פגיעה בתיירות
ערד שואפת לבסס את התפתחותה הכלכלית העתידית על תחום התיירות. הקמת מכרה על נזקיו הבריאותיים, הרעש
הנלווה, האבק והפגיעה בנוף אינם מתיישבים עם פיתוח התיירות. בתי המלון, חדרי האירוח ועסקים נוספים בתחום
התיירות ינזקו.
• אי התפתחות לכיוון הייטק
מפעלים "נקיים" ובעלי טכנולוגיה מתקדמת לא יקומו בעיר מאותן סיבות שנמנו ותימנע התפתחות בכיוון זה.
• פגיעה חסרת תקנה בנוף, בחי ובצומח
חברת רותם אמפרט "שיקמה" בשנים האחרונות מחצבות ישנות, לדוגמא באזור של המכתש הקטן. למרות ההשקעה
ב"שיקום", השטח לא חוזר לקדמותו.
3. איננו מוכנים להיות שפני נסיון בידי חברה מזהמת
אין בעולם המערבי דוגמאות לכך שהוקמה מחצבת פוספטים כה קרוב למקומות ישוב, על המדינה למנוע אפשרות זו
בערד.
בנוסף, חברת רותם אמפרט - בעלת הזכיון ל- 40 שנות כרייה בשטח! - הינה המזהמת מספר אחת במדינת ישראל.
האם ניתן לה להיות אחראית על בריאותנו ובריאות ילדינו?!
בשם כששת אלפים מתושבי ערד, אשר חתמו על עצומה ודרשו למנוע כריית פוספטים
בשדה בריר, אנחנו מבקשים מכם, חברי הועדה המחוזית, לדחות על הסף
את בקשת רותם אמפרט להקים מכרה פוספטים ליד ערד.
לפרטים נוספים - צרו קשר:
saritoked@walla.com
ד"ר שרית עוקד 054-3306200
החוברת הופקה בסיוע קרן שלי
איור 1. תוצאות סקר עמדות בין תושבי ערד
לגבי

שכיות חמדה באזור המכרה
איור 24 . חר' רדום
שכיות חמדה באזור המכרה
כוללים קרמיקה מגוונת, נרות מעוטרים ומטבעות מהערים אשקלון עזה וקיסריה, מימי הקיסרים אספסינוס, ספטימוס-
סוורוס ומרקוס-אורליוס.
חורבת רדום
מצודה המתוארכת לשלהי תקופת הברזל – המחצית
השנייה של המאה השביעית לפני הספירה )בית אריה י.
תשנ"ב 86-88 (. מצודה שהייתה כנראה חלק ממערך ביצורי
המדבר בימי עוזיהו ושמרה על הדרך שעברה בנחל קינה.
המצודה מלבנית בגודל 25 מ' * 21 מ', מבוצרת בחומת אבן
בעובי של 2 מ', קירות המצודה השתמרו עד לגובה של שני מ'.
למצודה שער ובו ספסלים בנויים. לאורך קירות המצודה היו
חדרים, אשר שימשו למגוון שימושים, חדר מטבח ובו נמצאו
תנורים, חדר מרוצף בריצפת גיר כתוש וספסלים מטויחים
לאורך הקירות, ששימש כנראה לקבלת קהל.
במרכז המצודה עמד כנראה מגדל ריבועי מבוצר, אשר מזכיר
את התיאור המקראי על אבימלך בתבץ "מגדל עז היה בתוך
העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל" )שופטים ט:נא(.
לצד שער המצודה נמצאה במה, אשר כנראה שימשה לפולחן, בדומה לבמה הפולחנית שנמצאה בחרבת עוזה.
הימצאותה של במת הפולחן בחר' רדום כמו גם בחר' עוזה מחזקת את ההנחה כי מדובר בתופעה שהייתה קיימת
בתקופה זו של הקמת במות פולחן מקומיות באתרי הספר של יהודה.
לצד המצודה נראים שני בורות מים שהתמלאו בסחף.
במצודה נמצאו ממצאים מעניינים וביניהם: ארבע אוסטרקאות )חרסים עליהם כתובות( בעברית עתיקה, על אחד מהם
מופיע השם אליקם.
הסיבה להקמת מצודת חר' רדום במרחק של כשני ק"מ מחר' עוזה הגדולה, קשורה בשמירה על הדרך הקדומה אשר
עברה בנחל קינה, הדרך שהובילה מאזור ים המלח והערבה לכיוון ירושלים ואשר זוהתה כ"דרך אדום המקראית".
פיתולי נחל קינה, אינם מאפשרים תצפית מלאה על הדרך מחר' עוזה. בכדי להגן על הדרך ולהקנות ביטחון לצועדים בו
היתה חשיבות רבה לשלוט על כל תוואי הדרך, אי לכך הוקמה המצודה הקטנה בחר' רדום אשר חולשת על השטחים
הנסתרים מחר' עוזה. המצודה דומה בטיבה ובסגנונה למצודת חר' טוב שליד תל ערד.
המצודות חר' עוזה וחר' רדום וכן תל ערד וחר' טוב משמשים קו הגנה קידמי של יהודה במחצית השניה של המאה
השביעית. קו הגנה זה הגן על תושבי יהודה מפני האדומים ככתוב באוסטרקון מס' 24 מתל ערד בו נקראו חיילי תל ערד
להחיש עזרה לישובי רמת נגב "פן תבוא אדום שמה".
דרך אדום המקראית
דרך אדום המקראית, הדרך הבינלאומית
הראשית שהובילה בין ירושלים וחברון
לארץ אדום עוברת ממיצד עוזה לחורבת
רדום, משם דרך נחל קינה לכיוון דרום
מזרח לכיוון ראש מעלה עמיעז ומשם
למישור עמיעז )מרקוס 1984 : 51 (.
איור 25 . דרכים עתיקות <
גב קינה
גב מים גדול המצוי בנחל קינה, הגב שומר מים כל השנה. יתכן כי יש במקום
נביעת מים קבועה.
איור 26 . ילדה בגב קינה
איור 27 . קבוצה בגב קינה
נחל חימר
נחל חימר והיובלים העליונים שלו - נחל כמריר, נחל רובע,
נחל קינה ונחל כנפן הינם מצוקיים, מוצלים בחלקים
גדולים שלהם.
איור 28 . טיול בנחל כנפן
איור 29 . נחל קינ

מה זה פוספט מה זה פוספט
מה זה פוספט
פוספטים – בעברית זרחות – הוא שם כולל לקבוצת מלחי
.PO-3
4 זרחן המכילים את היון
הפוספטים הינם מרכיב חשוב בתזונת האדם. אדם מבוגר
צורך כגרם פוספט ליום. בנוסף, משמש הפוספט לדישון וכן
לתעשיית הדטרגנטים ולתוספי מזון אחרים.
הדרישה לפוספט הינה כלל עולמית והיא גדלה בהדרגה, בעיקר
בשל משבר האנרגיה, והחוסר במוצרים חקלאיים שונים.
מצד שני, יש הטוענים כי חלק מהמחלות ה"מודרניות" כגון
אוסטיאופורוזיס, סרטן, בעיות לחץ דם ועוד נובעות מצריכת
יתר של פוספט, בצורה ישירה ועקיפה.
הפוספט בטבע
הפוספט הינו סלע משקע, אשר נמצא בשכבות שונות בקרקע, במקומות שונים בעולם. מרבצי הפוספטים שונים אלה
מאלה בכמותם, באיכותם )מידת הריכוז של הפוספט בסלע( ועומקם מפני השטח.
עיקר מרבצי הפוספט מצויים במרוקו, ארצות הברית, חבר המדינות, סין ודרום אפריקה. כמות הפוספט בישראל היא
מעטה יחסית, ובאיכות בינונית.
הרזרבה העולמית )הכלכלית לכרייה( נאמדת בכ 18- ג'יגה טון )האטלס האוסטרלי 2007 ( ) 18,000,000,000 (, או
לחילופין בכ 40- ג'יגה טון ) Petzet 2007 ( . הרזרבות הידועות בארץ נאמדות בכ 600- מיליון טונות )פימנטל ועיני
.)1998
הפוספט נכרה בארץ בנגב במכרות
פתוחים, בשיטת הפיצוצים, ודורש הסרת
שכבות של "טפל" שכבות של סלע אשר
בהן לא נמצא פוספט.
בתהליך הסרת הטפל, מופר האיזון
האקולוגי, ומרקם פני השטח משתנה
לבלי הכר. לא ניתן לשחזרו או לשקמו
בשל אופיו המדברי הצחיח של האזור. על
פי תצלום לווין זה ניתן לראות בבירור את
האזורים המופרים, השונים באופן מהותי
מהאיזורים הטבעיים והבלתי חצובים.
איור 30 . תמונת לווין – מבט אלכסוני של דרום
הארץ <